פסיכולוגיה פרינטלית (סביב הלידה)
תחום העניין המרכזי שלי כיום נע סביב החוויה האנושית בהריון, לידה וינקות.
הגעתי להבנה שהבסיס עליו בנויה התפיסה העצמית הינו תחושה עצמית שמתחילה כבר ברחם והופכת אינטנסיבית ביותר בתהליך הלידה ולאחר מכן בשנה הראשונה של החיים.
לכן אם אני מתחילה את חיי עם חוויה עמוקה של היות דחויה, לא בטוחה, לא אהובה, לא נראית, יהיה זה פילטר דרכו אחוש את כל חוויות החיים שלי.
רגשות אלה ניתנים לשינוי אולם אנו נשארים פגיעים מול אירועים מאוחרים יותר בחיים אשר מעוררים את הרגשות האלה מחדש, לכן יש מנעד רחב ביכולות של אנשים להתמודד עם הקשיים והטראומות של החיים וביכולות שלהם לשמור על עצמם.
לאורך שבע שנים של הוראת פסיכולוגיה פרינטלית העמקתי את הידע שלי, בעיקר דרך הקשבה לחוויות תלמידי ודרך עבודה עם מטופלים פרטיים, הבנתי עד כמה החוויה שלנו ברחם, בלידה ובינקות משמעותית לאימהות שלנו עצמנו.
הגוף שלנו מושפע מרגשותינו. נושאים אמוציונלים יכולים להתבטא באופן גופני ולהשפיע לא רק על הלידה והאימהות שלנו, אלא אפילו על היכולת להיכנס להריון ולהחזיק את ההיריון עד תומו.
כשהתחלתי לחקור את הנושא נדהמתי לראות את שפע הספרות הקיימת בנושא ואת המעט שהגיע למודעותנו מתוך הידע הזה. הרגשתי דחף להביא את שפע הידע וההבנה אל חדר הטיפולים: אל נשים שאינן מצליחות להיכנס להיריון, נשים שחוו חוויות לידה קשות או שלא הצליחו ליצור יחסי קירבה עם התינוקות.
האובדן של בתי התינוקת לפני כ30 שנה, הוביל אותי לראשונה לחקור ולהבין את הקשר בין גוף ונפש. לאחר מותה לא יכולתי להיכנס להיריון למרות שהייתי פורייה. למדתי שללא עיבוד של הנושאים הרגשיים שהיו מעורבים ולא השיבה למגע עם הגוף שלי, לא אצליח להביא ילד נוסף לעולם.
לפני 3 שנים כחלק מתהליך המעבר לכליל שאלתי במדיטציה מה אמורה להיות העבודה שלי. שוב ושוב חזרה התשובה: לידה. כאילו להבטיח שאבין. באותו שבוע שבו עברתי לגור בכליל הוזמנתי להרצות על הנושא של "לידות שקטות" (לידת תינוק מת) בפני הצוות בביה"ח נהרייה.
כיום אני בונה מרכז הוליסטי של פוריות כאן, בכליל, יחד עם מדקרת שמתמחה בבעיות פוריות ועם מיילדת בית.
טבע העבודה מילולי, גופני ורוחני. העבודה מותאמת לכל אישה על פי צרכיה. ניתן גם לעבוד בקבוצה סביב נושאים משותפים. העבודה בקבוצה מומלצת מאד מפני שהיא מאפשרת תמיכה רגשית רבה בין הנשים ולעיתים מולידה קשרים עמוקים בין המשתתפות.
רפוי הגופנפש
פוריות:
נשים בדרך כלל תופסות את הקשיים בכניסה להיריון כנובעות מבעיה רפואית בלבד. הרחבת הפרספקטיבה שלהן בנושא מאפשרת להן להתבונן בנושאים הבעייתיים ואפילו כואבים בחייהן האישיים ובהיסטוריה שלהן ולהירפא מהן.
רפוי פצעי הילדות אינו רק דרך להחזרת הזכות להיכנס להיריון ולהחזיקו עד תומו אלא גם דרך לרפא צדדים אחרים בחיינו.
המודעות להשפעה של אירועי העבר על הגוף והנפש והבנת המסרים במערכת המשפחתית בנושאי מיניות, פוריות, לידה והורות, יכולה לשחרר אותך מהאשמה עצמית ולפתוח אותך לאפשרות של היריון.
בעבודה משותפת אנחנו מגלות את התבניות הלא מודעות. אני משתמשת במגע של רוך ואהבה ומשדרת לגוף שזה מקום בטוח לשחרר רגשות, שהוא יכול להתרכך ולפתוח את המקומות ששימשו כמגן מכאב במשך שנים רבות כל כך. הרבה מעבודתי אנרגטית (הילינג) אך גם כוללת עיסוי, בפרט של הרחם ועבודה עם הנשימה.
הפלות, לידות שקטות ומוות בעריסה
בחוויה האישית שלי, המוות המזעזע והלא צפוי של בתי הקטנה הקפיא לחלוטין את המערכת הרגשית שלי. לא יכולתי לאפשר לעצמי להרגיש את הצער והאשמה ואז ניתקתי מן הגופנפש שלי.
התנהגות כזו משותפת לנשים שעברו הפלות טבעיות או מלאכותיות. חוויות אלה והכחשת הרגשות והתחושות שבעקבותיהן יכולות להשפיע על כל תא בגופנו ולגרום לא רק לבעיות פוריות אלא גם להופיע בצורה של כעס, זעם או דיכאון.
כשאנחנו מוכנות להיות עם "מה שיש" במקום לברוח מזה, אנחנו יכולות ברוב המקרים לעבד את החוויות הקשות ששאבו את האנרגיה שלנו במשך שנים.
סטיבן לוין מכנה את תהליך העיבוד: "הסבל ששם סוף לסבל".
עם מותו של ילד אנחנו צריכות להכיר בנוכחותו בחיינו ולאפשר לעצמנו לאהוב את הנשמה שנפרדה מאיתנו. בו זמנית עלינו לשחרר אותה להמשך המסע שלה.
בעבודתי אנחנו יוצרות טקסי ריפוי שמתאימים לצרכים הרגשיים של האם ומאפשרים לה חופש רגשי ליצור בתוך עצמה מיכל של אהבה, סליחה ותודה.
בדרך זו תהליך הריפוי הוא גופני, נפשי ורוחני.
בסיס תאורטי
Womb surround Ray Castellino
Recollect healing Renard
Family Constellations Bert Hellinger
Perinatal psychology Linda Hartley et al
Rebirthing and holotropic bרeathwork Grof et al
Past life regression and mother child matrix